<h1>שאילתות פרשת מטות שאילתא קל"ו</h1>
<h2>דף י.</h2>
שאילתא דאילו מאן דנדר נדרא קמי שמיא אסיר ליה למיעבר עליה אלא מיבעי ליה לקיומיה דכתיב איש כי ידור נדר לה' וגו' והיכא דנדר או אישתבע שבועתא וקא מיחרט ביה וקא בעי איתשולי עליה אתי לקמי רבנן ומיחרט ביה א"נ אמר אדעתא דהכי והכי לא נדרי ושרו ליה כי הא [נדרים כ"א:] דההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא א"ל אי הוה איניש ההיא שעתא דמיתיב דעתיך מי הוית משתבע א"ל לא ושריא ליה שבועתיה [שם כ"ב:] משתבח ליה רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא א"ל לכשיבוא לידך הביאהו לידי הוה ליה נדרא למישרא אתייה רבא לקמיה דרב נחמן א"ל כמה זימני אדעתא דהכי והכי נדרת א"ל אין רתח רב נחמן א"ל זיל לקילעיך אמר רב סחורה איפתח אנא פיתחא לנפשאי תנן [אבות פ"ב] רבי אומר אי זו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם השתא דאיקפד רב נחמן אדעתא דהכי לא נדרי ושרא לנפשיה ומדאורייתא מנלן דאית הפרה לנדרי ולשבועתי [חגיגה י'.] אמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו.
